<h1>סמ"ג עשין סימן ר"ו</h1>
<h2>דף מז.</h2>
מצות עשה להקריב קרבן מוסף בשמיני עצרת שנאמר בפרשת פנחס (במדבר כ"ט ל"ה—ל"ו ל"ח) וביום השמיני עצרת וגומר והקרבתם עולה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים כולן עולות ושעיר חטאת הנאכלת.
<h2>דף מח.</h2>
שמיני עצרת רגל בפני עצמו הוא לענין פז"ר קש"ב (ר"ה ד' ב' וש"נ) ופירש רבינו שלמה (ע"ש ברש"י) פייס לעצמו, זמן לעצמו לברך שהחיינו, רגל בפני עצמו שאומר בברכת קידוש ובברכת המזון ובתפילה חג [ה]שמיני עצרת הזה, קרבן לעצמו כאשר בארנו [הו' בסוכה מ"ב ב'], שיר לעצמו לא פירש והריב"ן פירש שהיו אומרים למנצח על השמינית וראיתו במסכת סופרים (פי"ט ה"ב), ברכה שהיו מברכין לתפילת חיי המלך כך מפורש בתוספתא דסוכה (פ"ד ה"י) על שם ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך, ורבינו יעקב פירש ברכה בברכת המזון ובתפילה שמזכירין שמיני עצרת ורגל פירוש לעניין לינה שטעון לינה בפני עצמו, ור"ח פירש רגל לעניין אבילות כדאיתא בפרק אחרון דמועד קטן (כ"ד ב') דיום אחד לפני סוכות וסוכות ושמיני עצרת הרי אלו עשרים ואחד יום (ר"ה ד' ב' ותד"ה פז"ר).
